לכל מסע בבית הרמזים יש נושא שיחה אחר. כאן, השיחה היא על השקט שמתחת לרעש. זו הזמנה לקלף את התפקידים השוטפים, הורה, בת זוג, ילד, חבר, קולגה, ולפגוש את עצמנו.
המעבר לכיפה הוא לא רק פיזי, אלא מעבר מ"לעשות" ל"להיות". אין צורך בניסיון, ואין לאן למהר. אפשר לעצום עיניים, לבהות בצורות ובצבעים, או פשוט להיסחף עם המוזיקה.
במרחב הזה הדממה מקבלת קול, ואנחנו מוזמנים פשוט ליפול פנימה.

חוויה מיוחדת, מעשירה ומשמעותית. הלכה איתי מאז.

חוויה עמוקה ונדירה. המוח מועסק, אך שקט. נחשפתי לנוכחות תודעתית שונה ומובהקת מכל שהכרתי.

חוויה של אושר ועושר. רוגע עמוק והרפיה. ממליצה בחום.